<h1>ארחות חיים הלכ' ביאות אסורות סימן ט'</h1>
<h2>דף מו:</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל כל הגוים כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצות שבתורה והעבדים כשישתחררו הרי הן כישראל לכל דבריהם שנאמר הקהל חוקה אחת [יהיה] לכם וגו' ומותרין לבא בקהל מיד חוץ מארבע עממין בלבד והן עמון ומואב ואדום ומצרים (שאר) [שאלו] האומות כשיתגייר מהן (אדם) [אחד] הרי הן כישראל לכל דבר אלא לענין ביאה בקהל. ודין זה היה עד שבא סנחריב מלך אשור ובלבל כל האומות לפיכך כשנתגייר גר בזמן הזה בכל מקום מאיזה עם שיהיה אחד זכרים ואחד נקבות מותרין לבא בקהל. בשלשה דברים נכנסו [ישראל] לברית במילה וטבילה וקרבן. וכן לדורות כשירצה אחד מן האומות ליכנס בברית צריך מילה וטבילה וקרבן. ובזמן הזה שאין קרבן צריך מילה וטבילה. וכשיבנה בית המקדש יביא קרבנו. גר שמל ולא טבל או טבל ולא מל אינו גר עד שימול ויטבול. וצריך לטבול בפני שלשה ואין מטבילין אותו בשבת ולא בי"ט ולא בלילה ואם הטבילוהו הרי זה גר.
<h2>דף מז.</h2>
גר קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד שזכות הוא לו. מעוברת (שטבלה) [שנתגיירה וטבלה] אין בנה צריך טבילה. טבל בינו לבין עצמו [ונתגייר בינו לבין עצמו] אפילו בפני שנים אינו גר. בא ואמר נתגיירתי בבית דינו של פלוני אינו נאמן לבא בקהל עד שיביא עדים.
כיצד מקבלין הגרים כשיבא להתגייר ובדקו אחריו ולא מצאו עילה אומרים לו מה ראית להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דווים ודחופים וייסורין באין עליהם (ואמ') [אם אמר] אני יודע ואיני כדאי מקבלין אותו מיד. ומודיעין אותו [עיקרי הדת שהוא ייחוד השם ואיסור עכו"ם. ומאריכין בדבר הזה ומודיעין אותו מקצת] מצות קלות [ומקצת] מצות חמורות ואין מאריכין בדבר זה. ומודיעין אותו ענשן של מצות ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו וכן מודיעין אותו שכרן של מצות שבשכרן יזכה לחיי עולם הבא ומאריכין בזה כדי לחבבן ואם קבל אין משהין אותו. אלא מלין אותו [מיד] ואם היה מהול מטיפין ממנו דם ברית ומשהין אותו עד שיתרפא רפואה שלימה ואחר כך מטבילין אותו שלשה ועומדין על גביו ומודיעין אותו [מקצת] מצות קלות וחמורות פעם שניה והוא עומד במים. ואם היתה אשה נשים מושיבין אותה במים עד צוארה והדיינין מבחוץ ומודיעין אותה [מקצת] מצות קלות וחמורות והיא יושבת במים ואחר כך טובלת בפניהם והם מחזירין פניהם [ויוצאין] כדי שלא יראוה כשתעלה מן המים.
<h2>דף עו:</h2>
כתב הרמב"ם ז"ל כל הגוים כשיתגיירו ויקבלו עליהן כל המצות שבתורה והעבדים כשישתחררו הרי הן כישראל לכל דבריהם שנאמר הקהל חוקה אחת [יהיה] לכם וגו' ומותרין לבא בקהל מיד חוץ מארבע עממין בלבד והן עמון ומואב ואדום ומצרים (שאר) [שאלו] האומות כשיתגייר מהן (אדם) [אחד] הרי הן כישראל לכל דבר אלא לענין ביאה בקהל. ודין זה היה עד שבא סנחריב מלך אשור ובלבל כל האומות לפיכך כשנתגייר גר בזמן הזה בכל מקום מאיזה עם שיהיה אחד זכרים ואחד נקבות מותרין לבא בקהל. בשלשה דברים נכנסו [ישראל] לברית במילה וטבילה וקרבן. וכן לדורות כשירצה אחד מן האומות ליכנס בברית צריך מילה וטבילה וקרבן. ובזמן הזה שאין קרבן צריך מילה וטבילה. וכשיבנה בית המקדש יביא קרבנו. גר שמל ולא טבל או טבל ולא מל אינו גר עד שימול ויטבול. וצריך לטבול בפני שלשה ואין מטבילין אותו בשבת ולא בי"ט ולא בלילה ואם הטבילוהו הרי זה גר.
<h2>דף עח.</h2>
גר קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד שזכות הוא לו. מעוברת (שטבלה) [שנתגיירה וטבלה] אין בנה צריך טבילה. טבל בינו לבין עצמו [ונתגייר בינו לבין עצמו] אפילו בפני שנים אינו גר. בא ואמר נתגיירתי בבית דינו של פלוני אינו נאמן לבא בקהל עד שיביא עדים.
